התרגשות בריאה

כשמשפחה, חברים, או אפילו אתם - מתביישים אבל רוצים - להקריא מול כולם

הרבה פעמים שואלים - "תגיד אתה לא מתרגש לעשות לדבר ולהנחות ככה?".

תמיד השאלה היא סביב שולחן גבוהה עם מנה קטנה ביד אחת וכוס קוקטייל בשניה.

תמיד כולם לבושים יפה ויש אוירה חגיגית.

תמיד אני מתרגש בטירוף עם אדרנלין בשמיים.

אבל תמיד התשובה היא "מתרגש ממה?"

הנה כמה גישות שיכולות לסייע בהתמודד עם ההתרגשות:

גישה 1 - מילים בונות מציאות

או Fake it until you make it - לשחק אותה קול לפעמים מצליח לחדור עמוק מספיק כדי שככה נרגיש.

צ'ייסר, יין, חיבוק עם אנשים אהובים ופשוט להנות יכול לשחרר בפני עצמו. כן, סעמק, אנחנו באירוע עם האנשים הכי אהובים, עם אוכל טוב ואוירה מעולה, קדימה לעשות כיף ולהשתחרר קצת.

גישה 2 - מיקוד במה שחשוב

הרבה פעמים הלחץ נובע משאלות פנימיות כמו "מה יגידו עלי?", "איך אני אהיה על הבמה?" ו"מה יקרה אם אכשל?". כל השאלות המלחיצות האלה מסיטות את המיקוד ממי שחשוב פה באמת, רמז- לא את או אתה.

תמיד מי שחשוב יותר הוא הצד השני. בגלל שאנחנו כל כך איכפתים ודואגים לו, המיקוד שלנו חייב להיות עליו (או עליה). מתוך המקום הזה שרוצה לעשות טוב לצד השני ולדאוג לו, השאלות המציקות מורידות מחשיבותן ונעלמות.

גישה 3 - קרקוע - תאכלס

התמקדות בדבר אחד ויזואלי: כוס יין, עץ, שולחן וכו'. התמקדות רק בו בלבד ולקיחת שלוש נשימות עם הפסקה קלה ביניהן. לרוב מחזיר אותנו לכאן ועכשיו ומצליח להרגיע גם.

לסיכום,

על כל אחד יכולים להקל דרכים ושיטות מעט שונות, אבל כנראה שאנחנו כבני אדם הרבה יותר דומים משונים. לכן, הכנה מראש לצד יישום כל הגישות שכתבתי כאן יעבדו תמיד. תמיד. בפרט כשהולכים את הדרך הזאת יחד בתהליך משותף.

מזמין אתכם להתייעץ ולהוציא את הגרסא הכי טובה שיש מהטקס שלכם! 100% שלכם :)